ארץ יצורי הפרא.

ילדה קטנה של החלונות הגבוהים מתנגן בראש האוזניים.

אני חולה על לקום באמצע הלילה מסיוט/חלום על אוכל,ואז לקום לשתות מים ולהרשות לעצמי להרגע עם תה קמומיל וגוינט.

אכלתי במשך היום מסודר ובריא אבל מחשבות טורדניות על אוכל  לא מרפות ממני.

גם הורדתי בעישון הוויד,כי נהייתי פרנואידית קצת עם מחשבות שווא שכולם ברחוב והאוטובוסים מנסים לפגוע בי

אין לי ספק שיש כאלה,אבל לא הגיוני שכולם מדברים ומסתכלים רק עליי כל הזמן..היה לי את זה בגיל 16,והפרוזק עזר בזמנו

מחר חוזרת לעבודה שלי בהייטק,חוזרת לשגרה. 

השתנתי  ככ הרבה מגיל 16,ואני שמחה,הפרספקטיבה שלי לגבי החיים והמציאות נהייתה הרבה יותר טובה.

למרות שאני מתגעגעת לאינטליגנציה שהייתה לי אז,הייתי טובה בללמוד לבד,מתמטיקה ואפילו פיזיקה.ועכשיו אני רק צריכה להתמקד בלינוקס הזה,אבל הספורט שומר אותי שפויה ולא מוצאת מספיק זמן.

מחר אנסה .גם אנסה להיות סחית יום שלם לפחות.

ואז אולי  כל הזיכרון לטווח הקצר שאיבדתי יחזור  אליי בבת אחת..

אני ככ אוהבת לשכוח